1
00:00:09,160 --> 00:00:11,840
בעבר:

2
00:00:12,000 --> 00:00:17,400
29.4: מצורפת המילה Prangetag
מספר פעמים למבצע חשאי.

3
00:00:17,560 --> 00:00:20,520
יש להחזיר את הרכבת.
גם העגלה עם הזהב.

4
00:00:20,680 --> 00:00:24,440
- אין זהב ברכבת.
- כן. מספרי העגלה הוחלפו.

5
00:00:24,600 --> 00:00:29,360
הזהב קיים, אך יש להסירו תחילה
הגבול הרוסי. עם התקפה.

6
00:00:29,520 --> 00:00:33,720
- מתי?
-מחר.

7
00:00:33,880 --> 00:00:38,680
שנראה איך להוביל קצת
רוח פרוסיה לתוך העניין הזה.

8
00:00:38,840 --> 00:00:43,080
הנשיא הורה על הרכבת
נשלח בחזרה לברית המועצות.

9
00:00:43,240 --> 00:00:48,200
מִיָד.
ללא שליטה נוספת.

10
00:00:49,960 --> 00:00:53,520
- פריץ! עזוב אותי.
- נעקצנו.

11
00:00:53,680 --> 00:00:56,240
רוץ, גרטשן!

12
00:00:57,800 --> 00:01:00,480
פריץ! לֹא!
הם ירו בו!

13
00:01:00,640 --> 00:01:05,600
אלה היו האנשים של בנדה,
זה מחא כפיים לפריץ.

14
00:01:05,760 --> 00:01:09,040
תגיד לי מה לעשות
ואז אני עושה את זה.

15
00:02:53,600 --> 00:02:58,040
- אתה רוצה ללכת שוב?
- עדיין לא.

16
00:03:03,800 --> 00:03:09,200
פרשת המלונאות שלנו מתחילה להיות מורגשת
סודי כמו בבית.

17
00:03:09,360 --> 00:03:13,440
אנחנו צריכים למצוא דירה.

18
00:03:15,600 --> 00:03:20,280
- זה כבר הילד?
לא, הוא נוסע בכביש הטבעת.

19
00:03:32,920 --> 00:03:37,000
שרלוט. מאיפה אתה?
- האם הרכבת יצאה מברלין?

20
00:03:37,160 --> 00:03:40,960
מַה?
זה חייב לחזור לברית המועצות.

21
00:03:41,120 --> 00:03:45,160
- איפה היית?
- מתי בדיוק זה צריך להיות?

22
00:03:45,320 --> 00:03:49,800
חכה לי למטה.
אני אהיה שם בעוד חמש דקות.

23
00:03:52,520 --> 00:03:56,640
- מי זה היה?
- עמית.

24
00:03:56,800 --> 00:04:00,240
זה דחוף.
אני חייב לטפל בזה.

25
00:04:12,040 --> 00:04:16,000
הילדים ארזו?

26
00:04:16,160 --> 00:04:20,480
- גרטה? הילדים ארזו?
- ארזתי.

27
00:04:20,640 --> 00:04:24,640
דבר כששואלים אותך
ואל תפריע למיס גרטה.

28
00:04:24,800 --> 00:04:28,320
יעקב ארז ואני עוזר
מרגוט אחרי ארוחת הערב.

29
00:04:28,480 --> 00:04:30,640
מְעוּלֶה.

30
00:04:35,760 --> 00:04:41,280
- מתי הרכבת שלך יוצאת?
- בעוד שעתיים מתחנת הרכבת סטטין.

31
00:04:41,440 --> 00:04:44,760
אני אסיע אותך לשם
והולך למשרד אחר כך.

32
00:04:44,920 --> 00:04:49,040
למה אתה בוכה?

33
00:04:54,280 --> 00:04:57,960
אני מיד אחזור.

34
00:05:01,800 --> 00:05:04,240
גרטה?

35
00:05:07,200 --> 00:05:09,840
כָּכָה כָּכָה.

36
00:05:18,320 --> 00:05:23,280
את ילדה כל כך טובה.
וגם סקס.

37
00:05:26,640 --> 00:05:32,200
שם אתה יכול פשוט לראות.
אנחנו לא נותנים לעצמנו להתפתות.

38
00:05:37,440 --> 00:05:42,000
- אני קם ומסיים לארוז.
- בסדר. תעשה את זה.

39
00:05:45,560 --> 00:05:50,720
שרלוט? חיפשתי בכל מקום.
- Jänicke חקר את וולטר.

40
00:05:50,880 --> 00:05:55,320
- איפה היית?
- אני אגיד לך את זה אחר כך. קדימה.

41
00:05:55,480 --> 00:05:57,880
- לאן אנחנו הולכים?
- לבנדה.

42
00:05:58,040 --> 00:06:01,600
- ביום ראשון?
כן. קפוץ פנימה.

43
00:06:16,200 --> 00:06:22,280
ווטר נפגש עם מזכיר המדינה וונדט,
אלפרד ניסן והרוזנת סורוקינה.

44
00:06:22,440 --> 00:06:25,560
- סבטלנה סורוקינה.
- כן, בדיוק.

45
00:06:25,720 --> 00:06:30,520
הם מדברים על תקיפת הרכבת
במהלך החזרה לרוסיה.

46
00:06:30,680 --> 00:06:36,440
- כתוב כאן. "אבן קילומטר 127".
- מה וולטר הולך לעשות עם 20 טון של גז רעיל?

47
00:06:36,600 --> 00:06:41,040
אבל זה לא קשור לגז
על המטען החבוי באחת הקרונות.

48
00:06:41,200 --> 00:06:47,240
- הזהב של סורוקין?
- איך אתה יודע על זה?

49
00:06:49,400 --> 00:06:53,680
- סורוקינה סיפרה על זה.
- פגשת אותה?

50
00:06:53,840 --> 00:06:57,400
כן, אבל לקחתי את זה
לא ממש רציני.

51
00:06:57,560 --> 00:07:01,360
- העניין עם הזהב.
- כן. היא שינתה את מספרי המכוניות.

52
00:07:01,520 --> 00:07:05,480
AB 3221 היה זה שנפתח
במהלך התקיפה בהגרלה.

53
00:07:05,640 --> 00:07:09,280
ו-TY 2305 הוא זה עם הזהב.

54
00:07:09,440 --> 00:07:12,480
וכולם ינסו
לעצור את הרכבת לפני הגבול.

55
00:07:12,640 --> 00:07:17,120
- מי זה כולם?
- וולטר.

56
00:07:17,280 --> 00:07:20,240
וניסן.

57
00:07:26,800 --> 00:07:31,680
- נארוז את שמלת הערב של מארי?
- לא, אנחנו בחוץ בגן כל הזמן.

58
00:07:31,840 --> 00:07:36,720
כשאמא עושה תרגילים
עם ד"ר הצריף.

59
00:07:40,600 --> 00:07:45,440
- אתה נהיה חולה?
כל כך משעמם עם אמא.

60
00:07:45,600 --> 00:07:51,960
אני לא רוצה לנסוע בלעדייך.
- תפסיקו עכשיו, ילדים.

61
00:07:52,120 --> 00:07:57,160
- למה בכית קודם?
- כי הייתי עצוב.

62
00:07:57,320 --> 00:08:02,240
כי...
אני לא אראה אותך כל כך הרבה זמן.

63
00:08:03,400 --> 00:08:07,640
אז מארי תישאר איתך רק כל כך הרבה זמן.

64
00:08:10,320 --> 00:08:12,280
תוֹדָה.

65
00:08:20,960 --> 00:08:24,840
שרלוט. מה אתה עושה כאן?
- זה בלש...

66
00:08:25,000 --> 00:08:30,720
- גראון ראת. מפקח המשטרה הראשי?
- היכנס פנימה.

67
00:08:33,400 --> 00:08:37,120
- מה קורה?
- סליחה, אבל זה מאוד חשוב.

68
00:08:37,280 --> 00:08:44,720
תיכנס, אין לי הרבה זמן.
הציעו לגברת משהו לשתות. תוֹדָה.

69
00:08:44,880 --> 00:08:51,160
- מה אתה רוצה? אני יכול להכין תה.
- כלום. אחרת, תודה.

70
00:08:51,320 --> 00:08:53,760
אני צריך 12 גברים.

71
00:08:53,920 --> 00:08:58,400
- עכשיו זה מאוחר מדי.
אם נתפוס את וולטר בשעת מעשה...

72
00:08:58,560 --> 00:09:03,280
אתה באמת חושב שאנחנו מוציאים את עצמנו בחוץ?
שוב עם מישהו בגלל הרכבת הזו?

73
00:09:03,440 --> 00:09:08,600
- בטח נפגע בוולטר יום אחד.
הוא הרג את סטפן ג'ניקה.

74
00:09:08,760 --> 00:09:12,400
- אתה יכול להוכיח את זה?
- עדיין לא.

75
00:09:12,560 --> 00:09:16,240
אבל שנינו יודעים שזה היה הוא.

76
00:09:17,400 --> 00:09:19,720
לוטה?

77
00:09:19,880 --> 00:09:25,280
לוטה, אפשר להיפגש?
אני צריך לדבר עם מישהו.

78
00:09:25,440 --> 00:09:27,760
הבחור שלך?

79
00:09:27,920 --> 00:09:30,760
לא.

80
00:09:30,920 --> 00:09:35,120
שלח את שורת ההחלקה לעזאזל.

81
00:09:37,840 --> 00:09:41,600
גרטה, אין בחורים בעולם,
שיש שווה את זה.

82
00:09:47,600 --> 00:09:52,160
גנאט ייקח את הדרוש
אמצעי זהירות אם אתה צודק.

83
00:09:52,320 --> 00:09:55,920
הם צריכים לתת לרכבת הארורה לרוץ.

84
00:09:56,080 --> 00:10:01,160
עכשיו אתה חייב לסלוח לי.
אני צריך לדאוג למשפחה שלי.

85
00:10:01,320 --> 00:10:07,200
אני מצטער, אתה לא יכול לחשוב כך.
ג'אניקה היה המקל שלך.

86
00:10:07,360 --> 00:10:12,760
הם הכניסו אותו לסכנה גדולה ו...
- זה לא תחום אחריותך!

87
00:10:12,920 --> 00:10:17,080
זה כנראה בערך
על עגלה שלמה מלאה בזהב.

88
00:10:20,960 --> 00:10:26,160
נשארנו עם ערימת הריסות שחייבים להיות לנו
נסחפו יחד. שיחקנו והפסדנו.

89
00:10:26,320 --> 00:10:29,680
כנראה שלא
העבודה שלנו יותר בעוד כמה שבועות.

90
00:10:29,840 --> 00:10:34,960
אנחנו דואגים לוולטר ולאנשיו,
כשהזמן מתאים.

91
00:10:35,120 --> 00:10:39,920
וזה לא עולה בדעתנו,
אם מישהו רוצה לקחת מתכת יקרה.

92
00:10:40,080 --> 00:10:45,120
- רק עם תריסר גברים נוכל...
- הם עדיין לא הבינו את זה.

93
00:10:45,280 --> 00:10:53,160
מזכיר המדינה וונדט משחרר את הרכבת
בשם ראש הממשלה בגיל 15 בדיוק.

94
00:10:58,200 --> 00:11:00,160
סליחה.

95
00:11:15,680 --> 00:11:18,640
אז מה עושים עכשיו?

96
00:11:21,600 --> 00:11:26,080
אנו מוצאים סמן מייל 127.

97
00:11:35,080 --> 00:11:37,400
הנה.

98
00:11:37,560 --> 00:11:43,560
אנחנו הולכים לכיוון וונסדורף.
ואז לצאת לאגם כאן ולאורך המים.

99
00:11:43,720 --> 00:11:49,360
- אבן דרך 127 נמצאת בערך כאן.
- זה בסדר.

100
00:12:21,880 --> 00:12:25,400
- כן?
- זה אני.

101
00:12:25,560 --> 00:12:28,400
הם נעלמו עכשיו.
אתה יכול לבוא.

102
00:12:32,360 --> 00:12:34,120
נתפס
שמרו על מרחק

103
00:12:34,280 --> 00:12:38,200
- הכל מוכן?
כן.

104
00:13:07,840 --> 00:13:14,520
תפוס את המכונית המהירה ביותר שתוכל למצוא,
ולעבור באותו מסלול. אבן דרך 127.

105
00:13:14,680 --> 00:13:19,120
ציוד שלם. רמת אבטחה 4.
כל המולבט.

106
00:13:19,280 --> 00:13:22,960
כן, לעזאזל. גם מסכות גז.
לְהִזדַרֵז.

107
00:13:31,920 --> 00:13:34,000
הם בדרך.

108
00:14:22,840 --> 00:14:25,880
טוֹב. איפה אז?

109
00:14:26,040 --> 00:14:30,120
- איפה המחקר?
- ככה.

110
00:14:51,920 --> 00:14:53,720
שָׁם.

111
00:15:48,640 --> 00:15:51,240
כָּאן. לְהֵאָחֵז.

112
00:15:51,400 --> 00:15:55,680
אוטוטו, אני לא יודע...
זה מאוחר מדי עכשיו, כלבה.

113
00:15:58,680 --> 00:16:02,680
- זה לא מחזיר את פריץ לחיים.
- עכשיו שתוק ותחזיק את זה.

114
00:16:02,840 --> 00:16:05,840
- אני מפחד.
- זהירות.

115
00:16:06,000 --> 00:16:10,920
- אוטוטו...
- לכיוון השני. כָּזֶה.

116
00:16:29,000 --> 00:16:34,240
תסתכל במעיל שלי. בכיס הימני.

117
00:16:42,560 --> 00:16:47,680
- מי חתם על זה?
- בנדה.

118
00:16:47,840 --> 00:16:50,480
טוב אז.

119
00:16:50,640 --> 00:16:56,080
זהו מנגנון ההצתה.
אתה מכין את זה.

120
00:16:56,240 --> 00:17:01,800
אתה מחבר את שני החוטים יחד כאן
ותוקע אותם בחזרה לתוך החור.

121
00:17:01,960 --> 00:17:07,720
אבל רק רגע לפני שהוא מגיע
בחזרה. ואל תחכו יותר מדי.

122
00:17:12,160 --> 00:17:15,440
כשהוא פותח את המגירה,
המטען מתפוצץ.

123
00:17:15,600 --> 00:17:18,440
אז אתה חייב לצאת מכאן.
מובן?

124
00:17:18,600 --> 00:17:20,760
כֵּן.

125
00:17:30,760 --> 00:17:34,920
כדאי שתעלם נכון.
מחוץ לעיר.

126
00:17:38,960 --> 00:17:41,640
כָּאן.

127
00:17:47,280 --> 00:17:51,520
אנחנו עושים את זה בשביל פריץ.

128
00:17:54,280 --> 00:17:59,080
- אפשר להתקשר אליך?
- הודענו לך.

129
00:18:27,840 --> 00:18:31,760
- מרכזי.
תחנת המשטרה, בבקשה.

130
00:18:31,920 --> 00:18:34,400
רגע אחד.

131
00:18:37,240 --> 00:18:40,440
תחנת המשטרה, במה אוכל לעזור?

132
00:18:40,600 --> 00:18:46,160
סליחה, אני מחפש את גברת
הבלש... השוטר ריטר.

133
00:18:46,320 --> 00:18:50,240
- איזו מחלקה?
- רצח.

134
00:18:50,400 --> 00:18:55,600
- מחלקה א' רצח. רגע אחד.
כן, אני מנתק.

135
00:19:03,280 --> 00:19:07,120
אין לנו קצין בשם הזה.

136
00:19:07,280 --> 00:19:10,120
- אתה בטוח?
כן.

137
00:19:11,560 --> 00:19:17,840
אני לא יכול לעזור לך.
- טוב. תוֹדָה.

138
00:19:33,000 --> 00:19:37,600
שרלוט, איפה היית?

139
00:19:44,240 --> 00:19:50,520
זה עכשיו
הם צריכים לספר לי הכל.

140
00:19:50,680 --> 00:19:53,160
מה הוא רוצה?

141
00:19:54,000 --> 00:19:55,480
גראון!

142
00:21:53,400 --> 00:21:57,960
גראון! תתעורר. תתעורר!

143
00:21:58,120 --> 00:22:00,960
תתעורר!

144
00:22:02,840 --> 00:22:06,640
אני תקוע!

145
00:26:43,600 --> 00:26:47,880
הגברים האמיצים,
אשר נכבד היום -

146
00:26:48,040 --> 00:26:53,640
- היה מוכן לתת משהו,
שאף אחד לא יכול להחזיר להם.

147
00:26:53,800 --> 00:26:59,160
הנעורים שלהם, העתיד שלהם...

148
00:26:59,320 --> 00:27:02,120
... חייהם.

149
00:27:04,960 --> 00:27:10,280
הם נתנו לנו את זה.
המולדת הגרמנית שלנו.

150
00:27:10,440 --> 00:27:15,360
- מי האיש?
- מה יש לך?

151
00:27:15,520 --> 00:27:19,960
הוא מהקרן, שיש
תמך בנו מאז שאבא נעלם.

152
00:27:20,120 --> 00:27:24,160
- זה חייב לשלם עבור הלימודים שלך.
- אני לא רוצה ללמוד.

153
00:27:24,320 --> 00:27:30,120
תודה לך. עכשיו אני רוצה להתפלל
גברת הלגה ראת מקלן -

154
00:27:30,280 --> 00:27:33,960
- אלמנתו של סגן אנו ראת,
על לעלות לכאן.

155
00:27:34,120 --> 00:27:38,040
תרחיק אותי הפעם.

156
00:27:57,320 --> 00:28:01,440
תודה לקרן אנמרי ניסן
עבור ההזמנה.

157
00:28:01,600 --> 00:28:06,160
ולהזדמנות לדבר כאן.
תוֹדָה.

158
00:28:08,360 --> 00:28:15,360
הגעתי לברלין עם הבן שלי,
מוריץ. שמעולם לא פגש את אביו.

159
00:28:15,520 --> 00:28:21,080
מוריץ עוד לא נולד כשאני
קיבלתי הודעה על אובדן בעלי.

160
00:28:21,240 --> 00:28:29,000
בעלי דווח כנעדר, סתם כך
שני מאוהבים חדשים היו אמורים להפוך לשלושה.

161
00:28:29,160 --> 00:28:31,880
שלושתנו.

162
00:28:36,080 --> 00:28:40,480
אובדן, בדידות, עצב...

163
00:28:52,000 --> 00:28:55,320
סליחה.

164
00:28:57,120 --> 00:29:01,520
אני תמיד אומר
שאני אסיר תודה.

165
00:29:01,680 --> 00:29:07,600
אבל זו הפעם הראשונה שאני רואה
בן למשפחת ניסן.

166
00:29:10,800 --> 00:29:16,040
החברה שלך, Nyssen AG,
היא יצרנית הנשק הגדולה ביותר בממלכה.

167
00:29:19,600 --> 00:29:27,280
אבל מי שמייצר את הנשק הזה,
הגברים שלנו נהרגו עם -

168
00:29:27,440 --> 00:29:34,560
- לא יכול לנחם אותנו מספיק מאוחר יותר
כדי לקזז את ההפסדים שלנו.

169
00:29:40,520 --> 00:29:46,040
מר ניסן, אני אסיר תודה
על העזרה שלך ושל משפחתך.

170
00:29:46,200 --> 00:29:50,600
אבל אני גם מתעב את מה שאתה עושה.

171
00:29:58,040 --> 00:30:01,160
סליחה. על סליחה.

172
00:30:03,040 --> 00:30:05,240
גברת ראת'.

173
00:30:05,400 --> 00:30:11,680
אפשר להזמין אותך לארוחת ערב
אחר כך כדי שנוכל לדבר?

174
00:32:59,920 --> 00:33:03,880
ערב טוב, מיס אורבק.
אתה יוצא?

175
00:33:04,040 --> 00:33:08,840
רק רציתי לצאת לשתות בירה מהירה,
לפני שחזרת הביתה.

176
00:33:09,000 --> 00:33:15,280
- אין לנו בירה במרתף?
- כן... אבל הם לא קרים מספיק.

177
00:33:15,440 --> 00:33:21,360
הם מבולבלים לגמרי. לא משנה, אנחנו כן
בצורה קצת אחרת הערב.

178
00:33:21,520 --> 00:33:28,080
אני אביא את המשקאות, ואתה
האוכל מוכן ומחבר אותי.

179
00:34:20,920 --> 00:34:24,520
האם את מוכנה, מיס אורבק?

180
00:35:02,000 --> 00:35:07,960
פטרוס מ-1915.
הם מעולם לא שתו דבר כזה.

181
00:35:09,440 --> 00:35:13,240
... אז אנחנו בודקים את המשלוחים
לבתי החולים העירוניים.

182
00:35:13,400 --> 00:35:16,640
נמכר על ידי העירייה
לאחים סקלרק -

183
00:35:16,800 --> 00:35:21,040
- באישורו של לורד ראש העיר Böß.
עד כאן, כל כך טוב.

184
00:35:21,200 --> 00:35:27,800
אבל חברה שאחראית על המשלוח
של טקסטיל למגזר הציבורי -

185
00:35:27,960 --> 00:35:31,160
- בקושי יכול לבצע חשבונית
למעילי פרווה, נכון?

186
00:35:31,320 --> 00:35:37,640
מי בבית החולים צריך להשתמש בכל זאת
פרוות מינק? או בתחנת המשטרה?

187
00:35:37,800 --> 00:35:45,000
היין הזה עלה לי שישית
מהמשכורת החודשית שלי, מיס אורבק.

188
00:35:45,160 --> 00:35:49,120
ואז אנחנו באים
לאשת ראש העיר.

189
00:35:49,280 --> 00:35:51,520
אנה בואס.

190
00:35:55,160 --> 00:35:59,440
הם בטח סובלים די נורא.

191
00:35:59,600 --> 00:36:03,880
הבחור הזה צריך להתבייש.
ילדה כל כך מקסימה כמוך.

192
00:36:36,880 --> 00:36:41,320
- אתה צריך אותי יותר?
- לא.

193
00:36:41,480 --> 00:36:46,160
- גרטה?
כן, מפקח המשטרה הראשי.

194
00:36:46,320 --> 00:36:52,560
תן לי את שמו של הבחור ואני אקבל אותו
הוא נכלא בגלל חוסר נוחות.

195
00:37:29,120 --> 00:37:32,840
לקפוץ החוצה. אנחנו שוב בבית.

196
00:37:39,360 --> 00:37:44,960
- גרטה?
- איזו הפתעה.

197
00:37:46,840 --> 00:37:51,600
- קרה משהו?
ליקוב יש חום. איפה הילדה

198
00:37:51,760 --> 00:37:55,560
נתתי לה ללכת.
צער אהבה.

199
00:37:55,720 --> 00:38:00,680
אין גבולות ל
מה שאתה צריך לעבור.

200
00:38:00,840 --> 00:38:05,000
אני הולך אחרי הילדים למיטה.

201
00:38:10,200 --> 00:38:13,560
אמא מכינה לך כוס תה,
כדי שתוכל לישון טוב.

202
00:38:13,720 --> 00:38:16,800
לא, אמא. אני הולך ישר למיטה.

203
00:38:32,880 --> 00:38:36,040
- כרטיס לאוסדום, בבקשה.
- חזרה?

204
00:38:36,200 --> 00:38:39,640
- אחד בודד.
- 8.50. הרכבת יוצאת מהמסילה כאן.

205
00:38:39,800 --> 00:38:43,240
זהו זה שם.

206
00:38:45,000 --> 00:38:48,840
סליחה.
הייתי מהיר מדי.

207
00:38:49,000 --> 00:38:52,440
הטבה נוספת!
שוחד עם ספק עירוני!

208
00:38:52,600 --> 00:38:56,320
האחים סקלרק חשודים!
הטבה נוספת!

209
00:38:56,480 --> 00:39:00,080
שׁוֹחַד! שַׁעֲרוּרִיָה!
הטבה נוספת!

210
00:39:06,600 --> 00:39:12,640
בוס, חזיר שכמותך, מה לובשת הגברת שלך?
פרווה ומינק על בטן יהודי!

211
00:39:12,800 --> 00:39:17,040
כמובן שאני יוצא לשם.

212
00:39:17,200 --> 00:39:22,280
בוס, חזיר שכמותך, מה לובשת הגברת שלך?
פרווה ומינק על בטן יהודי!

213
00:39:29,840 --> 00:39:35,040
כִּבשָׂה? אני יכול להישאר איתך?
אני לא יכול לישון.

214
00:39:35,200 --> 00:39:41,400
- איפה אמא ​​שלך?
היא ערה עם יעקב.

215
00:39:41,560 --> 00:39:43,800
אז בוא הנה.

216
00:39:47,520 --> 00:39:50,960
האם תעזור לי בעבודה?

217
00:39:51,120 --> 00:39:58,960
בסדר, אז תקשיב.
נא לחתום כאן.

218
00:40:01,840 --> 00:40:06,880
אדוני, הקשיבו עכשיו.
עכשיו קבל את ההיגיון.

219
00:40:07,040 --> 00:40:10,200
אני נותן לך את המילה שלי.

220
00:40:15,760 --> 00:40:19,320
אתה לא יכול לעשות את זה
לדבר אחד עם השני.

221
00:40:19,480 --> 00:40:24,280
אתה לא יכול לפתור את זה
בעיות ככה.

222
00:40:24,440 --> 00:40:28,440
זה...
אי אפשר להסתדר אחד עם השני ככה.

223
00:40:28,600 --> 00:40:33,880
אני אפנה את התחנה אם אתה
אינו מקבל מיד את ההיגיון.

224
00:40:34,040 --> 00:40:40,240
אני פונה ל
הגינותם וחושם.

225
00:40:40,400 --> 00:40:45,040
איך אתה מדבר אלי?
אני לא רוצה להשלים עם זה!

226
00:40:45,200 --> 00:40:51,600
לא ככה פותרים...
לא ככה פותרים בעיות!

227
00:40:51,760 --> 00:40:54,640
שָׁלִיט! אני אעשה...

228
00:41:23,720 --> 00:41:26,640
- פריץ...
- מה יש לך?

229
00:41:28,960 --> 00:41:34,600
מה אתה עושה כאן?
פריץ... מה אתה עושה כאן, פריץ?

230
00:41:34,760 --> 00:41:39,160
- אתה בטח טועה.
– ספר לי מה אתה עושה כאן, פריץ!

231
00:41:39,320 --> 00:41:45,560
- הם בטח טועים!
- מה אתה עושה כאן? פריץ!

232
00:41:54,680 --> 00:41:56,880
המשטרה. רָחוֹק! לְהִזדַרֵז!

233
00:41:57,040 --> 00:42:00,960
בוס, חזיר שכמותך, מה לובשת הגברת שלך?
פרווה ומינק על בטן יהודי!

234
00:42:01,120 --> 00:42:02,800
בְּחֲזָרָה!

235
00:42:52,800 --> 00:43:00,120
אז עכשיו עבדנו מספיק, יקירתי.
עכשיו הגיע שעת השינה.

236
00:43:00,280 --> 00:43:03,120
כִּבשָׂה?

237
00:43:03,280 --> 00:43:06,600
מה זה?

238
00:43:11,320 --> 00:43:14,160
מה, מלאך שלי?

239
00:43:39,360 --> 00:43:41,480
אוֹגוּסט?


